מחשבון חיסכון ליעד
כמה לחסוך כל חודש כדי להגיע ליעד — מקדמה לדירה, רכב או כרית ביטחון? חישוב לפי הסכום, הזמן והתשואה, כולל מה שהחיסכון הקיים כבר עושה לבד.
עודכן לאחרונה: 2 באוגוסט 2026
מקדמה לדירה, רכב, חתונה, כרית ביטחון…
פיקדון ~4%, מסלול מנייתי ~6-8% ממוצע רב-שנתי (עם תנודות!)
ליעדים קצרים (עד ~3 שנים) עדיף אפיק יציב — פיקדון או קרן כספית — גם במחיר תשואה נמוכה: תנודתיות מניות עלולה לתפוס אתכם בירידה בדיוק כשצריך את הכסף. ליעדים ארוכים, כל אחוז תשואה מקטין דרמטית את ההפקדה הנדרשת.
מ“היה נחמד לחסוך” ל“תוכנית עם מספר”
ההבדל בין חלום ליעד הוא מספר חודשי. “לחסוך למקדמה” זו כוונה טובה; “1,541 ₪ בהוראת קבע בכל 10 בחודש” זו תוכנית. המחשבון עושה את התרגום, ומפריד בין שני הכוחות שפועלים במקביל: ההפקדות שלכם, והתשואה שנצברת על מה שכבר בפנים.
אותו יעד, חמישה טווחי זמן
יעד של 300,000 ₪ למקדמה, 50,000 ₪ שכבר נחסכו, תשואה שנתית של 4%:
| הטווח | הפקדה חודשית | מה שהתשואה משלימה | חלקה מהיעד |
|---|---|---|---|
| 3 שנים | 6,391 ₪ | 19,927 ₪ | 6.6% |
| 5 שנים | 3,614 ₪ | 33,163 ₪ | 11.1% |
| 7 שנים | 2,427 ₪ | 46,144 ₪ | 15.4% |
| 10 שנים | 1,541 ₪ | 65,138 ₪ | 21.7% |
| 15 שנים | 858 ₪ | 95,533 ₪ | 31.8% |
(ההפקדה החודשית מעוגלת לשקל.) שימו לב למעבר מ-5 ל-10 שנים: הכפלת הטווח לא חוצה את ההפקדה החודשית אלא מקטינה אותה פי 2.35. הזמן לא רק מפזר את הסכום על יותר חודשים — הוא גם נותן לכל הפקדה יותר שנים לצבור תשואה. זו הסיבה שההחלטה המשמעותית ביעד חיסכון היא מתי מתחילים, לא כמה מפקידים.
מה שכבר חסכתם עובד בלעדיכם
50,000 ₪ שיושבים היום בצד ומרוויחים 4% יגיעו בעצמם ל-74,012 ₪ בעוד עשר שנים — כמעט רבע מהיעד, בלי הפקדה נוספת אחת. בפועל זה מוריד את ההפקדה החודשית מ-2,045 ₪ (התחלה מאפס) ל-1,541 ₪, הפרש של 504 ₪ בחודש.
המסקנה המעשית: לפני שמגדילים את ההפקדה, בדקו אם יש כסף ששוכב בעו“ש או בפיקדון עקר ואפשר לצרף אותו ליעד. הוא עובד קשה יותר מכל שקל נוסף מהמשכורת.
כמה התשואה באמת משנה
אותו יעד, אותן עשר שנים, שיעורי תשואה שונים:
| התשואה | הפקדה חודשית |
|---|---|
| 0% (עו“ש) | 2,083 ₪ |
| 2% | 1,803 ₪ |
| 4% | 1,541 ₪ |
| 6% | 1,295 ₪ |
הפער בין עו“ש לפיקדון סביר הוא 542 ₪ בחודש — משמעותי, אבל קטן ממה שרבים מצפים. הטווח משפיע חזק יותר מהתשואה: להאריך יעד בשנתיים עוזר יותר מלרדוף אחרי אחוז נוסף בסיכון גבוה יותר.
שלושה יעדים, שלוש אסטרטגיות
- כרית ביטחון (3-6 חודשי הוצאות) — היעד הראשון של כל בית. 60,000 ₪ בשנתיים הם 2,407 ₪ בחודש; בשנה אחת כבר 4,911 ₪. נזיל לחלוטין: קרן כספית או פיקדון יומי, בלי הרפתקאות.
- מקדמה לדירה (5-10 שנים) — הגדול שביעדים. הורידו סיכון ככל שמתקרבים: ירידת שוק שנה לפני הקנייה היא התרחיש שמכאיב באמת.
- רכב/חתונה/טיול (1-3 שנים) — קצר וידוע מראש. פיקדון סגור לתקופה נותן ריבית טובה יותר מהעו“ש בלי סיכון, והשוואת פיקדונות מראה כמה כל הצעה שווה בפועל.
מה המחשבון לא יודע
התוצאה נומינלית ואינה מנכה אינפלציה, ולכן 300,000 ₪ בעוד עשר שנים יקנו פחות מ-300,000 ₪ היום. מי שרוצה תשובה בכוח קנייה של היום יזין תשואה ריאלית — נומינלית פחות אינפלציה, לפי מחשבון התשואה הריאלית. בנוסף, התשואה מוזנת כקבועה והשוק אינו מתנהג כך: בחיסכון מנייתי לטווח קצר התוצאה בפועל עשויה לסטות לשני הכיוונים. ולבסוף המס — רווחי הון וריבית על פיקדונות ממוסים, ולכן הסכום שיישאר ביד קטן מהמוצג. את הכיוון ההפוך, כמה יצבור סכום חודשי נתון, מראה מחשבון הריבית דריבית.
מצאתם טעות במחשבון? ספרו לנו ונתקן במהרה·הטמיעו את המחשבון באתרכם — חינם
שאלות נפוצות
כמה צריך לחסוך בחודש כדי להגיע ל-300,000 ₪?
תלוי בטווח ובנקודת הפתיחה. עם 50,000 ₪ קיימים ותשואה של 4%: 3,614 ₪ בחודש בפריסה לחמש שנים, 1,541 ₪ בעשר שנים ו-858 ₪ בחמש-עשרה שנים. הזמן הוא המשתנה החזק ביותר בחישוב הזה.
כמה מהיעד מגיע מהתשואה ולא מהכיס?
באותו יעד של 300,000 ₪ בתשואה 4%: התשואה משלימה 6.6% מהיעד בפריסה לשלוש שנים, 21.7% בעשר שנים ו-31.8% בחמש-עשרה. ככל שהטווח ארוך יותר, חלק גדול יותר מהסכום לא יוצא מהמשכורת.
איפה כדאי לשים חיסכון ליעד קצר?
עד ~3 שנים: פיקדון בנקאי או קרן כספית — יציבות מעל הכל, כי אין זמן להתאושש מירידה. מעל 5-7 שנים אפשר לשקול חשיפה מנייתית שמעלה את התשואה הצפויה (ואת התנודתיות).
איזו תשואה להזין?
ריאלי להיום: פיקדונות וקרנות כספיות ~4%; תיק מעורב ~5-6%; מסלול מנייתי ~6-8% בממוצע רב-שנתי אך עם שנים שליליות בדרך. עדיף להפתיע לטובה מאשר לתכנן על פנטזיה.
מה עושים אם ההפקדה החודשית שיצאה גבוהה מדי?
שלוש דרכים אמיתיות: להאריך את הטווח (החזקה מכולן), להקטין את היעד, או לצרף אליו כסף קיים. העלאת שיעור התשואה בשדה היא הדרך המפתה והמסוכנת — היא היחידה שאינה בשליטתכם.
עדיף לחסוך סכום קבוע או אחוז מהמשכורת?
מה שמחזיק לאורך זמן. הטריק שעובד: הוראת קבע ביום המשכורת — החיסכון יוצא ראשון, לא ממה שנשאר בסוף החודש (ספוילר: לא נשאר).
מקורות רשמיים
המחשבון הזה מבוסס על נוסחה מתמטית או תקן מקצועי מקובל, ולא על חקיקה או רגולציה ישראלית — ולכן אין לו מקור ממשלתי לאמת מולו. התוצאה היא חישוב, לא זכות או חובה שנקבעה בחוק.
איך המספרים בעמוד הזה נבדקים? שיטת העבודה
מדריכים שיעזרו לכם
ריבית דריבית: מתי באמת עדיף להתחיל מוקדם (ומתי לא)
מי שחוסך 10 שנים ועוצר מנצח את מי שחוסך 30 — אבל רק מעל תשואה של 6.1%. מתחת לזה מי שהפקיד יותר מנצח. המספרים המדויקים והמסקנה האמיתית.
השקעה חודשית קבועה (DCA): איך לנצח את התזמון בלי לנחש
מתי הכי טוב להיכנס לשוק? התשובה של DCA: אל תנחשו. איך השקעה קבועה חודש-חודש מקטינה סיכון תזמון, ולמי השיטה הזו מתאימה.
קרן חירום: כמה כסף צריך 'בצד' ואיפה להחזיק אותו
כרית הביטחון שמונעת כניסה למינוס בכל חודש חריג. כמה חודשי הוצאות צריך, למה זה חשוב מכל השקעה, ואיפה מחזיקים את הכסף הזה.
תקציב משפחתי לפי 50/30/20: השיטה שבאמת עובדת
בלי אקסלים מסובכים ובלי לספור כל שקל. שיטת 50/30/20 מחלקת את ההכנסה לשלושה סלים פשוטים — וזה כל מה שרוב המשפחות צריכות.
לצאת מהמינוס: תוכנית מעשית בחמישה צעדים
שליש ממשקי הבית חיים במינוס קבוע ומשלמים עליו ריבית מהגבוהות במשק. תוכנית יציאה מסודרת — עם המספרים שיסבירו למה זה דחוף.
ניהול תזרים משפחתי: איך לא להיתקע בסוף החודש
מרוויחים לא רע ובכל זאת תמיד 'נגמר'? הבעיה לרוב אינה ההכנסה אלא התזרים. איך משתלטים על מתי הכסף נכנס ויוצא — בלי אקסלים מפחידים.
כמה כסף צריך בשביל לפרוש? המספר האמיתי
כלל ה-4%, ההון שמאחורי כל 1,000 ₪ של הכנסה חודשית, ולמה עשור של דחייה מכפיל את המאמץ — מדריך יעד הפרישה במספרים.