מחשבון שחיקת אינפלציה

הגנב שעובד לאט

אף אחד לא מרגיש את זה קורה: המשכורת נכנסת, היתרה נראית אותו דבר, והכסף “שמור בצד”. אין תאריך שבו זה “קרה”; זה קורה כל יום, קצת.

הטבלה: 100,000 ₪ שיושבים במזומן

השחיקה אחוזית ולא תלויה בסכום — 10,000 ₪ ומיליון ₪ מאבדים בדיוק את אותו אחוז. הטבלה על 100,000 ₪ רק כדי שיהיה נוח לכפול.

וכמה זמן לוקח לאבד מחצית מכוח הקנייה?

הפער בין 2% ל-3% נשמע זניח בשיחה, אבל הוא 12 שנים של הבדל בנקודה שבה הכסף שווה חצי.

⚠️ אבל האינפלציה בישראל נמוכה ממה שמניחים

כאן נכנס מספר שלא נמצא בטבלה למעלה, כי הוא לא הנחה — הוא מה שקרה. לפי נתוני הלמ“ס, מינואר 2016 עד ינואר 2026 מדד המחירים לצרכן עלה 19.0% בלבד — 1.76% בשנה בממוצע. מ-2006 ועד היום: 1.77% בשנה.

כלומר רוב החישובים ב“3% אינפלציה” מגזימים בהערכת הנזק, בערך פי אחד וחצי. וזו לא בשורה טובה כמו שנדמה — משתי סיבות:

1. השחיקה עדיין אמיתית. 100,000 ₪ שנשארו במזומן מ-2016 קונים היום מה שעלה אז 84,030 ₪ — אובדן של כ-16% בעשור, בלי שאף אחד נגע בכסף. מ-2006: כוח הקנייה ירד ל-70,383 ₪.
2. הריבית התאימה את עצמה. בסביבה של 1.76% אינפלציה, גם התשואה על פיקדון סולידי נמוכה — ולכן הפער בין “לעשות משהו” ל“לא לעשות כלום” נשאר משמעותי.

המסקנה המעשית: הריצו את המחשבון גם ב-1.76% וגם ב-3%, וקחו את הטווח שבין שתי התוצאות. מי שמתכנן לפי מספר יחיד — בכל כיוון — מתכנן לפי ניחוש.

למי זה הכי רלוונטי

• כספי פיצויים או ירושה שמחכים ל“החלטה” — ההמתנה עצמה היא החלטה, עם מחיר שמצטבר בשקט.
• קרן חירום גדולה מדי — כרית של 3-6 חודשי הוצאות היא חכמה; כרית של שנתיים בעו“ש היא שחיקה מיותרת על רוב הסכום.
• חיסכון לילדים בעו“ש — דווקא בטווחים הארוכים השחיקה מקסימלית: על 20 שנה ב-2.5% נשארים 61,027 ₪ מכל 100,000 ₪. זה בדיוק המקום שבו ריבית דריבית הייתה עובדת הכי חזק לטובתכם, ובמקום זה היא עובדת נגדכם.
• כסף שמחכה לרכישה גדולה — דירה או רכב מתייקרים במקביל, ולעיתים מהר יותר מהמדד הכללי. ראו מדד תשומות הבנייה.

מה החישוב הזה לא כולל

1. תשואה כלשהי — החישוב מניח 0% ריבית על הכסף. גם פיקדון צנוע מקטין משמעותית את השחיקה; ההשוואה במחשבון השוואת אפיקים.
2. מס — על תשואה נומינלית נגבה מס גם כשהיא רק מכסה את האינפלציה. התשואה הריאלית נטו נמוכה מהמוצג במחשבון התשואה הריאלית.
3. סל הצריכה שלכם — המדד מודד סל ממוצע. מי שרוב הוצאותיו בדיור או במזון חווה שחיקה אחרת מהמדד הרשמי.
4. אינפלציה משתנה — החישוב מניח קצב קבוע. במציאות היו שנים של 5.3% ושנים של 0%.

הצעד המינימלי

לא צריך להפוך למשקיעים כדי לעצור את הדימום: קרן כספית או פיקדון בריבית שמתקרבת לאינפלציה מקטינים את השחיקה כמעט לאפס, בנזילות מלאה ובלי סיכון שוק. ההבדל בין 0% ל-4% על כסף שממילא יושב — הוא במחשבון האפיקים. ומה הייתה השחיקה בפועל על כסף מ-2015? מחשבון המדד יגיד לכם במדויק, על נתוני הלמ“ס. ולתכנון ארוך טווח שבו השחיקה הזו מצטברת — כמה כסף צריך לפרישה.