נפצעתם בעבודה: הצ'קליסט של הימים הראשונים
דמי פגיעה הם 75% מהשכר, אבל השכר היומי מחושב בחלוקה ל-90 ולא לימי עבודה. מה לעשות ביום הראשון, אילו טפסים, ומה קורה כשה-13 שבועות נגמרים.
פורסם: 30 באוגוסט 2026
תאונת עבודה היא אחד המצבים שבהם ההתנהלות בימים הראשונים משפיעה על מה שיקרה חודשים אחר כך. רוב הדחיות של תביעות אינן על גובה הסכום — הן על תיעוד שלא נעשה בזמן.
מה שצריך לעשות מיד
להודיע למעסיק בכתב. לא בשיחה במסדרון. הודעה כתובה, עם תאריך, שעה, תיאור קצר ושמות של מי שראה. זה המסמך שיחזיק את התביעה אם המעסיק יטען מאוחר יותר שלא ידע.
לבקש טופס 250. זו הפניה לטיפול רפואי כתאונת עבודה. בלעדיה קופת החולים תתייחס לביקור כטיפול רגיל, תגבה תשלום, והתיק לא ייפתח כראוי במערכת.
להגיש טופס 211 לביטוח לאומי. התביעה עצמה. אפשר להגיש עד 12 חודשים מהפגיעה, אבל ככל שמאחרים כך קשה יותר להוכיח את הקשר בין האירוע לפגיעה.
החישוב, וההפתעה שבתוכו
דמי פגיעה הם 75% מהשכר היומי — אבל השכר היומי אינו מה שנדמה. הוא ההכנסה של שלושת החודשים המלאים לפני הפגיעה, מחולקת ב-90.
המחלק הקבוע הזה מניח 30 יום בחודש, כולל שבתות. התוצאה: שכר חודשי של 12,000 ₪ מתורגם לשכר יומי של 400 ₪ ולא 545 ₪ שהיו יוצאים לפי חלוקה ב-22 ימי עבודה.
| שכר חודשי | דמי פגיעה ליום | 30 ימי היעדרות (ברוטו) |
|---|---|---|
| 8,000 ₪ | 200 ₪ | 5,600 ₪ |
| 12,000 ₪ | 300 ₪ | 8,400 ₪ |
| 20,000 ₪ | 500 ₪ | 14,000 ₪ |
(את החישוב לפי הנתונים שלכם עושה מחשבון דמי הפגיעה. התקרה ב-2026: 1,314.25 ₪ ליום.)
וחשוב: הסכום הזה ברוטו. ביטוח לאומי מנכה ממנו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בדיוק כמו ממשכורת.
שני הימים שנופלים בין הכיסאות
יום הפגיעה ושני ימי ההיעדרות שאחריו אינם משולמים כדמי פגיעה. הם נחשבים ימי מחלה.
זה לא אומר שהם אבודים: אפשר לנצל עבורם ימי מחלה צבורים אצל המעסיק. אבל זה קורה רק אם מבקשים. עובד שלא אמר כלום פשוט יראה שלושה ימים חסרים בתלוש, ולא תמיד יבין למה.
נקודת ה-91 יום
זו הנקודה שהכי כדאי להיערך אליה מראש. דמי פגיעה משולמים לכל היותר 13 שבועות — 91 יום מהיום שאחרי הפגיעה, כולל שבתות וחגים. בפועל, אחרי ניכוי ימי ההמתנה, מדובר ב-89 ימי תשלום.
מי שלא חזר לעבוד עד אז לא ממשיך לקבל דמי פגיעה. במקום זה נפתח מסלול אחר: ועדה רפואית קובעת אחוזי נכות מעבודה, ולפיהם משולמת קצבה חודשית או מענק חד-פעמי.
זה לא המשך אוטומטי. זה הליך נפרד, עם ועדה, מסמכים ולוחות זמנים משלו. הכלל המעשי: מי שמבין בשבוע השמיני או התשיעי שהוא לא חוזר לעבודה בקרוב — כדאי שיתחיל לאסוף חומר לוועדה כבר אז, ולא ימתין ליום שבו התשלום נפסק.
עצמאים — התנאי שקל לפספס
עצמאי זכאי לדמי פגיעה בדיוק כמו שכיר, בתנאי שהיה רשום כעצמאי בביטוח לאומי ושילם דמי ביטוח כסדרם בזמן הפגיעה.
זו לא פורמליות. עצמאי שדחה את הרישום, או שנמצא בפיגור בתשלומים, עלול לגלות שאינו מכוסה בדיוק ברגע שבו הוא הכי זקוק לכיסוי — ואין דרך לתקן את זה רטרואקטיבית. שווה לוודא את הסטטוס מראש, לצד מחשבון דמי הביטוח לעצמאים.
מה לא נכנס למסלול הזה
מחלת מקצוע מוכרת במסלול דומה, אבל ההוכחה שונה — צריך להראות קשר בין המחלה לתנאי העבודה לאורך זמן, ולא אירוע חד-פעמי.
נפגעי פעולות איבה מטופלים בחוק נפרד לגמרי, עם תנאים שונים.
ותאונה בדרך לעבודה או ממנה כן נחשבת תאונת עבודה — נקודה שרבים לא יודעים, ולכן לא מדווחים עליה כלל.
שאלות נפוצות
מאיזה שכר נכנסים לתקרה?
מכ-52,570 ₪ ברוטו לחודש. התקרה חלה על דמי הפגיעה עצמם — 1,314.25 ₪ ליום ב-2026 — ולכן היא נחסמת כששכר היום כפול 75% עובר אותה. מעל השכר הזה כל שקל נוסף אינו מגדיל את דמי הפגיעה, וההפרש מול השכר הרגיל הולך וגדל.
מה הסכום המקסימלי שאפשר לקבל בסך הכול?
116,968 ₪ ברוטו — 89 ימי תשלום כפול התקרה היומית. זה הרף העליון המוחלט: 91 יום פחות שני ימי ההמתנה, בתקרה. מי ששכרו מתחת לתקרה יקבל פחות, ומי שנעדר פחות מ-91 יום יקבל לפי ימי ההיעדרות בפועל.
תאונה בדרך לעבודה נחשבת?
כן, וזו אחת הזכויות שהכי הרבה אנשים לא מממשים — פשוט כי לא עלה בדעתם לדווח. הדרך לעבודה וממנה מכוסה, ולכן גם תאונת דרכים בנסיעה הרגילה של הבוקר היא תאונת עבודה לכל דבר. שווה לדווח גם כשנדמה שהפגיעה קלה, כי החמרה מאוחרת קשה להוכיח בלי דיווח בזמן.
אני עצמאי — אני מכוסה?
רק אם הייתם רשומים כעצמאי בביטוח לאומי ושילמתם דמי ביטוח כסדרם בזמן הפגיעה. זו לא פורמליות שאפשר להסדיר בדיעבד: עצמאי שדחה את הרישום או נמצא בפיגור עלול לגלות שאינו מכוסה בדיוק כשהוא זקוק לכיסוי. שווה לוודא את הסטטוס עכשיו ולא ביום הפגיעה.
המעסיק מסרב להנפיק טופס 250 — מה עושים?
אפשר לפנות לקופת החולים ולביטוח לאומי גם בלי הטופס, ולהגיש את תביעת דמי הפגיעה (טופס 211) ישירות. הטופס מקצר תהליכים אבל אינו תנאי לזכאות — הזכאות נקבעת על ידי ביטוח לאומי, לא על ידי המעסיק. במצב כזה חשוב במיוחד שההודעה על התאונה נמסרה בכתב ושיש לכם עותק.
אפשר להגיש באיחור?
התביעה מוגשת עד 12 חודשים מהפגיעה. אבל האיחור עולה בראיות: ככל שעובר זמן כך קשה יותר לקשור בין האירוע לפגיעה, במיוחד כשהתיעוד הרפואי הראשוני לא סימן את הביקור כתאונת עבודה. הגשה מוקדמת אינה רק עמידה במועד — היא מה שמחזיק את התביעה.