ריבית נומינלית מול אפקטיבית: איזה מספר באמת קובע

כשאתם משווים שתי הלוואות או שני פיקדונות, אתם עלולים להשוות תפוחים לתפוזים בלי לדעת. הסיבה: ריבית אפשר להציג בשתי דרכים — נומינלית ואפקטיבית — והפער ביניהן יכול להטעות. הנה איך לא ליפול בזה.

מה ההבדל

• ריבית נומינלית — התעריף השנתי “המוצהר”, בלי להתחשב בתדירות שבה הריבית נזקפת. זה המספר הגדול שמפרסמים.
• ריבית אפקטיבית (או “מתואמת”) — הריבית האמיתית לשנה, כולל אפקט ריבית-דריבית של חיובים תכופים. זה המספר שמשקף כמה באמת תשלמו או תקבלו.

ככל שהריבית נזקפת בתדירות גבוהה יותר (חודשי במקום שנתי), האפקטיבית מתרחקת כלפי מעלה מהנומינלית. מחשבון הריבית האפקטיבית ממיר ביניהן.

דוגמה שממחישה

הלוואה ב“12% נומינלי, בחיוב חודשי” גובה בפועל 1% כל חודש — ועם ריבית-דריבית זה מצטבר ל12.68% אפקטיבי בשנה. ההפרש קטן כאן, אבל באשראי חוץ-בנקאי של “1.5% לחודש” האפקטיבית קופצת ל19.6% — כמעט חמישית, לא “אחוז וחצי”.

הכלל הזהב

תמיד השוו אפקטיבית מול אפקטיבית. אם הבנק/הגוף מציג לכם רק ריבית חודשית או נומינלית — בקשו במפורש את הריבית המתואמת השנתית. בהלוואות חוץ-בנקאיות זו אפילו חובה חוקית להציג את “העלות הממשית של האשראי”.

איפה זה הכי חשוב

• הלוואות — במיוחד קצרות-מועד ואשראי צרכני, שם התדירות גבוהה.
• פיקדונות — שם דווקא לטובתכם: פיקדון בחיוב תכוף נותן אפקטיבית מעט גבוהה יותר.
• עסקאות תשלומים — הריבית הסמויה שם היא אפקטיבית מטבעה. ראו ריבית בעסקת תשלומים.

אם מישהו מנופף בריבית נומינלית נמוכה ומסרב לתת את האפקטיבית — זה בדיוק הרגע להיזהר. המספר שהם מסתירים הוא בדרך כלל זה שחשוב.