מס יסף 2026: 3% מעל 721,560 ₪, ולמה על רווחי הון זה 5%
מס יסף הוא 3% על ההכנסה השנתית מעל 721,560 ₪, ועוד 2% על החלק ההוני. מי משלם, למה השכר הגבוה ממוסה ב-50% ולא ב-47%, ואיך אירוע חד-פעמי מכניס אתכם לסף.
פורסם: 25 ביולי 2026
רוב האנשים מכירים את מדרגות מס ההכנסה — אבל מעליהן יש שכבה נוספת שפחות מדוברת: מס יסף. הוא חל רק על בעלי הכנסות גבוהות, אבל אם אתם מתקרבים לשם (או מוכרים נכס גדול), חשוב להכיר אותו. הנה איך זה עובד.
המספרים, בלי ערפול
מס יסף (סעיף 121ב לפקודה) הוא תוספת מס על החלק מההכנסה השנתית שמעל סף קבוע:
- הסף: 721,560 ₪ לשנה — כלומר 60,130 ₪ לחודש.
- השיעור: 3% על כל שקל מעל הסף.
- ועוד 2% על החלק ההוני שמעל הסף (מ-2025) — סך הכול 5% על רווחי הון.
מתחת לסף לא משלמים כלום. מעליו משלמים רק על ההפרש, בדיוק כמו במדרגות מס רגילות. את הסכום המדויק לפי הנתונים שלכם מחשב מחשבון מס היסף.
| הכנסה שנתית חייבת | מס יסף |
|---|---|
| 700,000 ₪ | 0 |
| 800,000 ₪ | 2,353 ₪ |
| 1,000,000 ₪ | 8,353 ₪ |
| 1,500,000 ₪ | 23,353 ₪ |
(הכנסה מעבודה בלבד, ללא רכיב הוני. סכומי 2026.)
למה המס המרבי הוא 50%
זו הנקודה שהכי שווה להבין, והיא לא מקרית. המדרגה העליונה של מס הכנסה היא 47%, והיא מתחילה ב-60,130 ₪ לחודש — בדיוק אותו סכום שבו מתחיל מס היסף.
שתי השכבות נפגשות באותה נקודה, ולכן כל שקל מעל הרף ממוסה ב-47% + 3% = 50%. זה המס השולי המרבי על שכר בישראל, וזו הסיבה שהמספר הזה מופיע בטבלאות המס כמדרגה אחרונה. ראו המס על כל שקל נוסף.
על אילו הכנסות הוא חל
נקודה שרבים מפספסים: מס יסף מחושב על כלל ההכנסות יחד — לא רק משכר:
- הכנסה מעבודה ומעסק.
- רווחי הון — מכירת מניות, נכסים, קריפטו.
- הכנסה משכר דירה מעל התקרות.
- ריבית ודיבידנד.
לכן דווקא באירוע חד-פעמי גדול — מכירת דירה או מימוש תיק השקעות — אנשים חוצים את הסף בלי לתכנן זאת, ומגלים את המס רק כשמגיע הדוח השנתי.
הסדר שקובע כמה תשלמו
כשיש גם הכנסה רגילה וגם הכנסה הונית, ההכנסה הרגילה נספרת ראשונה וממלאת את הסף. המשמעות: החלק ההוני הוא זה שנדחף מעל הסף, ולכן הוא זה שנושא את 2% הנוספים.
דוגמה: שכר של 900,000 ₪ בשנה ורווח הון של 500,000 ₪. סך ההכנסה 1,400,000 ₪, מתוכם 678,440 ₪ מעל הסף. השכבה הבסיסית — 3% על כל ההפרש — היא 20,353 ₪, ועליה נוספים 2% על מלוא 500,000 ₪ ההוניים, כלומר 10,000 ₪. סך הכול 30,353 ₪.
מה אפשר לעשות
- פריסה — אירוע הכנסה גדול שנפרס על פני שנות מס עשוי להשאיר כל שנה מתחת לסף. אינה אוטומטית ואינה תמיד אפשרית.
- תזמון מימושים — פיזור מכירות בין שנים מקטין את החשיפה לשנה בודדת.
- התמונה המלאה — מס היסף בא בנוסף למדרגה השולית, ולכן שיעור המס האפקטיבי על ההכנסה הגבוהה גבוה ממה שהטבלה הרגילה מראה.
אם צפוי לכם אירוע הכנסה חריג — בונוס גדול, מכירת נכס, מימוש אופציות — שווה שיחה עם יועץ מס לפני האירוע. תזמון ופריסה הם כלים חוקיים, אבל רובם אינם זמינים בדיעבד.
שאלות נפוצות
מאיזה סכום מתחילים לשלם מס יסף?
721,560 ₪ הכנסה שנתית חייבת (2026) — כלומר 60,130 ₪ לחודש. מתחת לסף לא משלמים כלום; מעליו משלמים 3% על החלק שמעבר בלבד, בדיוק כמו מדרגת מס רגילה. הסף מתעדכן מדי שנה, ולכן שווה לוודא אותו לשנת המס הרלוונטית.
למה אומרים שהמס המרבי בישראל הוא 50% ולא 47%?
כי שני המספרים נפגשים בדיוק באותה נקודה. המדרגה העליונה של מס הכנסה היא 47%, והיא מתחילה ב-60,130 ₪ לחודש — אותו סכום בדיוק שבו מתחיל מס היסף. לכן כל שקל מעל הרף הזה ממוסה ב-47% + 3% = 50%. זה לא צירוף מקרים אלא תכנון של המחוקק, וזו הסיבה ש-50% הוא המס השולי המרבי על שכר.
על רווח הון משלמים 3% או 5%?
5%. מ-2025 חל על החלק ההוני שמעל הסף 2% נוספים מעבר ל-3% הרגילים. כלומר רווח הון מעל הסף נושא 25% מס רווחי הון ועוד 5% מס יסף. שימו לב שזו טעות נפוצה בכיוון ההפוך: יש מקורות שמציגים "5% אחיד" על הכל — לא נכון. 5% חלים על החלק ההוני בלבד, ההכנסה מעבודה נושאת 3%.
מכרתי דירה — זה נכנס לחישוב?
כן. מס יסף מחושב על כלל ההכנסה החייבת יחד, לא רק על השכר: רווחי הון, שכר דירה מעל התקרות, ריבית ודיבידנד. זו הסיבה שאנשים שמעולם לא התקרבו לסף חוצים אותו בשנה אחת בגלל אירוע חד-פעמי — ומגלים את המס רק בדוח השנתי.
ההכנסה הרגילה או ההונית 'ממלאת' קודם את הסף?
ההכנסה הרגילה נספרת ראשונה, ולכן החלק ההוני הוא זה שנדחף מעל הסף. זה מגדיל את החשיפה ל-2% הנוספים: מי שמשתכר 900,000 ₪ ומימש רווח הון של 500,000 ₪ ישלם 20,353 ₪ בשיעור הבסיסי ועוד 10,000 ₪ על החלק ההוני — 30,353 ₪ בסך הכול.
אפשר להקטין את זה באופן חוקי?
פריסה ותזמון הם הכלים העיקריים. אירוע הכנסה גדול שנפרס על פני שנות מס, או מימושים שמפוזרים בין שנים, עשויים להשאיר כל שנה מתחת לסף. פריסה אינה אוטומטית ואינה תמיד אפשרית — היא תלויה בסוג ההכנסה ובתנאים שבפקודה, ולכן זו נקודה להתייעצות לפני האירוע ולא אחריו.